<h1>הבתים — שערי איסור הוצאה שער אחד עשר</h1>
<h2>דף ג:</h2>
האצבע שמשערין בה בכל מקום הוא רחב גודל של יד. והטפח הוא ארבע אצבעות. וכל אמה האמורה בתורה בכל מקום בין בשבת בין בסוכה וכלאים היא אמה בת ששה טפחים. ופעמים שמשערין באמה בת ששה טפחים דחוקות זו לזו, ופעמים משערין בת ששה טפחים שוחקות ורווחות. וזה לזה להחמיר. כיצד, משך מבוי בארבע אמות שוחקות, וגובהו עשרים אמה עצבות. רוחב הפרצה עשר אמות עצבות. וכיוצא בהם לענין שבת סוכה וכלאים. לשון רבנו משה. וכתב ה"ר שלמה שיעור יתרון טפח שוחק על העצב חצי אצבע לאמה. וכן נראה.
<h2>דף ו.</h2>
מבוי שנפרצה בו פרצה מצדו כלפי הראש, אם נשאר עומד בראשו [פס] רוחב ארבעה טפחים מותר, והוא שלא תהיה הפרצה יתר על עשר, דאם לא נשאר פס ארבעה אסור אא"כ היתה הפרצה פחות משלשה, שכל פחות משלשה כלבוד הוא. לשון רבינו משה. והטעם כשנשאר פס ארבעה שהוא שיעור מבוי ואין הפרצה יתר מעשר, הלחי או הקורה שבאותו פס מתירין המבוי כולו, ואינו נפסל בפרצה מפני שהוא כפתח. אבל כשהוא פחות מארבעה אינו מקום חשוב, והפרצה שבמבוי מפסקת, ונמצא שאין הקורה על המבוי. ואם הפרצה פחותה מג' ה"ז כלבוד, אבל יתר משלשה אין מה שעל הפס מתיר המבוי. לפיכך אם נפרץ ביתר משלשה צריך שיגדור הפרצה עד שיעמידנה על פחות משלשה, או יניח הקורה או הלחי מן הפרצה ואילך. ומבוי שנפרץ מצדו, אם הפרצה עד עשר הרי הוא כפתח, ואינו אוסר המבוי והוא שיהיה פרוץ כעומד. יש מן הגדולים שכתב, בד"א כשאין בוקעין בו רבים, הואיל ואין בוקעין בה רבים נראה שדעתם לסתום. אבל בוקעין בה רבים אוסר אפילו פחות מעשר כפרצה בקרן זוית. ואם היתה הפרצה יתר מעשר ה"ז אסור אע"פ שאין רבים בוקעים בה. וצריך שיעמידנה על עשר או יעשה לה צורת פתח. ואם נפרץ מראשו, אם יש באותה פרצה ארבעה והפרצה בקרן זוית, אוסרת המבוי. וביאר הר"ר שלמה מראשו, כגון שיהיה פתח המבוי יתר מעשר, וסתמו אותו להעמיד (עד) [על] עשר. ואם נפרץ באותה סתימה בארבע אוסרת. והוא שיהיה בקרן זוית, שאוכל משתי רוחות. ויש מי שאמר, אע"פ שאינו אוכל משתי רוחות הואיל ונפרץ באותה סתימה. והראשון עיקר. ויש מי שביאר בראשו, בדופן האמצעית שבו המבוי סתום. ואם נפרץ בקרן זוית, שאוכל משתי רוחות, אוסר המבוי בארבעה. והרי"ף והר"ם לא הביאו זה הפסק. ויראה לי, שנפרץ מצדו לא הוצרך להם לבאר, שזה נכלל במה שכתבנו למעלה שפרצת מבוי מקום הראוי לפתח עד עשר. ואם נפרץ מראשו בקרן זוית מקום שאינו ראוי לפתח יראה לי שדעת הר"ם בזה [כיון] שאוסר משלשה ומעלה צריך לחי, והואיל וצריך לחי נאסר בשלשה במקום שאינו נחשב לפתח. ודעת האומר עד ארבעה כדעת האומר שמבוי פחות מארבעה א"צ כלום. וכבר כתבנו שדעת הר"ם נתברר לנו בזה. ועדיין הדבר צריך עיון איך לא ביאר זה הר"ם, וברחבה נרחיב בזה.
<h2>דף צד.</h2>
חצר שנפרצה באמצע הכותל בין מרוח אחת בין משתי רוחות, עד עשר הרי הוא כפתח ואינו צריך כלום, והוא שיהיה עומד כפרוץ או יתר ממנו. יתר מעשר אינו כפתח אע"פ שעומד כפרוץ, וצריך למעטו עד עשר או לעשות לו צורת הפתח. ואם נפרצה בקרן זוית שלה שאוכל משתי רוחותיה אע"פ שעומד מרובה והפרצה פחותה מעשר, אוסרת החצר, ואין נותנין לה דין פתח, שאין עושין פתח בקרן זוית. ולדעת רוב הפוסקים אם יש בפרצה ארבעה טפחים או יתר אוסרת החצר. ולפי מה שיראה לנו ולדעת הרי"ף והר"ם, אם הפרצה משלשה טפחים ולמעלה אוסרת, כמו שכתבנו בפרצת מבוי. והרשב"א כתב, אע"פ שפס המבוי בארבעה פרצת חצר בקרן זוית בשלשה. וכתב הרב, פרצה שבחצר, אם היא בקרן זוית בפחות משלשה אינו צריך כלום. משלשה עד ארבעה צריכה שני לחיים. ארבעה אין לה הכשר עד שימעטנה מארבעה. יתר על ארבעה עד שימלא הכותל, כדי שלא תהא הפרצה אוכלת [קרן] שני הכותלים, ואחר כך יהא לה הכשר בשני לחיים או ברוב דופן עד כאן. לא נתברר לי מ"ש הרב "משלשה ועד ארבעה וכו"', כי לדעת האומר שפרצת חצר בשלשה, משלשה ולמעלה אין לו תקנה בקרן זוית אלא בסתימה או בצורת פתח, כמו שביארנו, שאע"פ שאין הפרצה בקרן זוית נחשבת לפתח, אם עשה בה צורת פתח הרי הוא פתח.
<h2>דף צד:</h2>
בית שנפרץ משתי רוחותיו זו כנגד זו, אם הפרצה היא בדרך שתיחשב לפתח הרי היא כסתום. ואם הפרצה היא בדרך שלא תיחשב לפתח אין אומרים פי תקרה יורד וסותם מפני שהוא כמבוי המפולש. יש מן הגדולים שכתב, בית שאין לו אלא שתי דפנות עשויות כמין גאם, אומרים בו פי תקרה יורד וסותם. ולא נתברר לי.
ובית שנפרץ בקרן זוית למקום האסור בקירויו באלכסון, אע"פ שנפרץ בפחות מעשר אסור לטלטל בו, ואין אומרים שפרצה עד עשר הוא כפתח. שאין עושין פתח בקרן זוית באלכסון. וקירויו באלכסון. פירש הר"ר שלמה בשפוע שאין הקירוי שוה. והראב"ד ביאר וקרויו באלכסון, שנשארה התקרה כמו (שתהיה) [שהיה], והואיל ואין התקרה כנגד הפרצה פי תקרה יורד וסותם אמרינן, ולא באמצע התקרה. ובענין אחר ביאר, שנפל הקרוי באלכסון כל כנגד הפרצה מזוית לזוית, שנשאר אותו הקירוי בשתי דפנות כמין גאם מכאן. ובב' דפנות אין אומרים פי תקרה יורד וסותם. וחכמי התוספות [פירשו] שנפרץ הקירוי עם המחיצות באלכסון כלומר נגד קרן הזוית. ובדרך זו אין אומרים פי תקרה יורד וסותם. ורבינו נסים ביאר, הקרוי כנגד זוית מקורה באלכסון, שאין פי התקרה מכוונת כנגד הפרצה לירד ולסותמה, אלא הפרצה בקרן זוית והקירוי כנגד הפרצה באלכסון הוא לה, שאין אומרים באלכסון התקרה פי תקרה יורד וסותם. וזה הביאור יותר נראה. וכן נראה דעת הר"ם, שכתב בית או חצר שנפרץ בקרן זוית שלו בעשר אמות ה"ז אסור לטלטל בתוכו, אע"פ שכל הפרצה שהיא עד עשר אמות כפתח, (ו)אין עושין פתח בקרן זוית. ואם היתה שם קורה מלמעלה על אורך הפרצה רואין אותה שירדה וסתמה, ומותר לטלטל בכולו, והוא שלא תהיה באלכסון ע"כ. אע"פ שלשון הר"ם סתום, נראה שכך כוונתו.
אכסדרה בבקעה מותר לטלטל בכולה אע"פ שהיא שלש מחיצות ותקרה, שאנו רואים כאילו פי תקרה יורד וסותם רוח רביעית. והזורק מר"ה לתוכה פטור כזורק למבוי סתום שיש לו קורה. לשון רבינו משה. רבים מגדולי האחרונים פירשו, שאין אומרים פי תקרה ביותר [מעשר]. ובעשר אומרים פי תקרה ואפילו נפרץ במילואו. וכן ביתר מעשר אם נשארו גפופים מכאן ומכאן. אבל אם לא נשארו גפופין אין אומרין פי תקרה יורד וסותם. ממ"ש הר"ם נראה שאכסדרה אפילו ביתר מעשר אומרים פי תקרה יורד וסותם. וזה ביארנו ברחבה.
<h2>דף צה.</h2>
קורה ארבעה מתירה בחורבה. ולפי פירוש הר"ר שלמה חורבה זו היא פרוצה לר"ה, ויש בה קורה, ראשיה נתונים על שתי (ידות) [יתידות], ומותר לטלטל תחתיה, שארבע פיאותיה יורדים וסותמים שתים בצידיה ושתים בראשיה. והראב"ד ביאר, קורה ארבעה מתירה בחורבה שבין שתי חצירות, ששתיהן אוסרות אותה זו על זו ואם חלקוה בקורה ארבעה ה"ז משתמש בחלקו בזריקה וזה משתמש בחלקו בזריקה. ולא אמרו זה אלא בחורבה שאין תשמישה אלא בזריקה ויש מחיצות עשרה בין החצרות לפיכך די בקורה. אבל חצר אינם יכולים לחלקה אלא במחיצה עשרה. ויש שמעמידין אותה בחורבה שהיא יתירה מבית סאתים. ואם בא למעטה בקורה ארבעה מותרת, שאין אויר קירויה (מתירה) [מיתרה]. ויש מי שביאר בחורבה שנפרצה ברוח אחת במילואה הואיל ויש בה קורה ארבעה מותר לטלטל בחורבה, ואע"פ שחצר אינה ניתרת בלחי וקורה, ניתרת היא בקורה ארבעה. וזה הביאור יותר נראה. הרי"ף והר"ם לא ביארו מזה דבר. ויראה לי שדעתם, שאין זה כהלכה, שדעת האומר זה, הוא משום פי תקרה יורד וסותם, ולפי הנאמר במקום אחר נראה שאין אומרים פי תקרה יורד וסותם בכל דבר שנפרץ כעין מבוי מפולש. וחורבה זו אין בה אלא שני כותלים, וקורה שיש בה ארבעה הוא על שני כותליה. ולא אמרו פי תקרה יורד וסותם אלא באכסדרה שהקרוי על שלשה כותלים.
